stockvalueprice.blogspot.com

מה הייתה הסיבה לגאון איינשטיין להכריז על אפקט ריבית דריבית כפלא השמיני? בכל זאת, אם הגאון איינשטיין אמר (יוצר אדון שוקו - אריק? לא, לא... הכוונה לאלברט כמובן) אז כדאי שנקשיב. ריבית דריבית היא כאשר הריבית על הקרן חוזרת להיות מושקעת בקרן, כך שכל תקופה יש לנו גדילה מעריכית לפי אחוז הריבית. נקח דוגמא של 100 שקלים וריבית שנתית 10%: בשנה הבאה יהיו לנו 110 שקלים. אוקיי גאון, לא חידשת לנו... ומה זה אומר על השנה שלאחר מכן? 120 שקלים?! אז זהו, שלא. בשנה הבאה עוד 10% על 110 שקלים הם תוספת של 11 שקלים, כלומר 121 שקלים. ועוד שנה 10% על 121 ש"ח הם עוד 12.1 - זה כבר 133.1 שקלים. ועוד שנה זה כבר 146.41 שקלים, ועוד שנה הם... טוב, מספיק, נראה לי שהבנו. תודה אריק! פוסט קודם: רוברט קיוסאקי אוהב ביטקוין! מוזמנים לעקוב אחרינו: דף הפייסבוק עמוד היוטיוב האתר שלנו נתראה בערך הבא! מחיר ערך מניה | stock value price

רוברט קיוסאקי, מחבר הספר המפורסם אבא עשיר אבא עני ששינה את צורת החשיבה של אנשים רבים, מספר בהרחבה על כמה שהוא אוהב את מטבעות הקריפטו ואפילו מרמז על הזדמנות קרובה. לטענתו, החזקה של ביטקוין היא בדיוק כמו החזקה של זהב וכסף. הוא מנמק שהוא לא סומך על הפד שמדפיס דולרים בלי הפסקה ומפחית מערך המטבע, ולכן חייבים לגדר סיכונים על ידי רכישה של משאבים טבעיים כמו זהב וכסף, ובינהם גם מטבעות הקריפטו כמו ביטקוין, אתריום ועוד. רוברט מסביר שבעולם ההשקעות קיימים 3 סוגים של אנשים: משקיעים, סוחרים וספקולטורים. משקיעים הם אלו שמחזיקים לאורך הרבה זמן בהנחה שהערך יעלה עם השנים, סוחרים מחזיקים לטווח קצר יחסית לצורך רווח מהיר, וספקולטורים הם אלו שמהמרים שמרווחים רק לפי המזל בלבד. חלק מאותם ספוקלטורים הם אלו שקנו במקרה את הביטקוין כשהיה שווה דולר בודד ונהפכו למיליונרים, שעכשיו פוחדים ומוכרים כשהמחיר שלו יורד פתאום. הוא לעומתם רואה בביטקוין כהשקעה לטווח ארוך ויש לראות בירידות האחרונות כהזדמנות רכישה. אגב, מהצד השני של עולם ההשקעות קיימת דעתם של צמד משקיעי הערך וורן באפט ושותפו צ'רלי מנגר שמתעבים את המטבע ורו

משקיעי ערך מחפשים קודם כל השקעה. הם אינם סוחרים שפועלים לפי המגמה של הגרף, אינם מהמרים למה יקרה עוד יום שבוע או חודש. משקיעי ערך רוכשים מתוך הכוונה לאחוז במניה לפחות כמה שנים, מתוך האמונה שהם קונים חברה ולא רק מניה. בעת הרכישה הם למעשה נהפכים לחלק מהחברה, יש להם אחוזים מהחברה, והשאיפה שלהם היא שהחברה תמשיך להצליח לאורך שנים ואולי אפילו לא למכור אף פעם. לפני שהם רוכשים מניה כלשהי, הם בודקים את החברה, אם יש להם איזשהו חיבור אליה, אם הם מתחברים למה שהחברה עושה ומסוגלים להבין איך עובד העסק. בנוסף הם בודקים עד כמה המותג של החברה הוא חזק לעומת המתחרים, אם יש לו יחודיות כלשהי, הגנות כמו פטנטים, עמידות מפני משבר וכו'. כמו כן משקיעי ערך צריכים לדעת שהם יכולים לסמוך על ההנהלה של החברה, אם המנכ"ל משדר אמינות, שהדוחות הפיננסיים של החברה עם ביצועים טובים לאורך שנים ושהעסק ימשיך באותו קו בלי שיבושים בעתיד. לצורך כל אלו דרושה עבודה מעמיקה של עקיבה בחדשות, עיתונים, אינטרנט, קריאת הדוחות הפיננסיים וניתוחם... דבר אחרון, עליהם לבדוק האם המחיר הנוכחי של המניה הוא מספיק אטרקטיבי לרכישה. יש לבצע

השקעה במדדים היא דבר ידוע ושכיח למדי, במיוחד בשני מדדים המוכרים של בורסת הוול סטריט: מדד s&p500 הכולל בתוכו את 500 החברות המצליחות ביותר באמריקה, ומדד nasdaq index הכולל את 100 חברות הטכנולוגיה בלבד. למען ההבהרה, אין זה אומר שיש לרכוש 100 או 500 מניות בו זמנית, אלא מספיקה קנייה אחת בלבד של מניה המייצגת אותן - מניית המדד. ניתן לרכוש את מניית המדד דרך 2 חברות עיקריות המאפשרות זאת: ונגארד ובלאקרוק. התופעה הזו של רכישת המדד לא הייתה פופולרית במיוחד לפני משבר הסאב פריים הקשה של 2008, משבר שחזה בזמנו מייקל בארי, אחרי שעקב מקרוב על נתוני המשכנתאות המופרזות של אמריקה, הימר נגד השוק והרוויח בגדול. מאז אותו משבר גדול שהשפיע על כלכלת העולם ותפיסתם של משקיעים ותיקים וחדשים כאחד, קניית המדד נהייתה אופנה של ממש. המשקיעים נהיו פיקחים יותר ומבינים שהדרך הקלה להרוויח היא פשוט לא להמר, להשקיע בצורה עיוורת ומשעממת שלאורך שנים תניב את פירותיה באופן מובטח. למעשה נוצר מצב שהמון אנשים אוחזים במדד, קונים עוד ועוד ממנו ובכך מרימים את השוק כלפי מעלה. אותו מייקל בארי שחזה בהצלחה את המשבר הקודם, חוזה כעת ש

אם התשואה השנתית היא X, תוך כמה זמן תכפילו את הכסף שלכם? רגע, אני אוציא מחשבון... אין צורך! פשוט תזכרו את הכלל: תחלקו 72 בתשואה ותקבלו את כמות השנים. למשל 9% הם 8 שנים, 2% הם 36 שנים! 4% הם 18 שנים!! ועוד ועוד... ואפשר גם בערך: 10% שנתי הם בערך 7 שנים עד שתכפילו את הכסף. ולמי שבכל זאת רוצה להעמיק בחישוב, מדובר על מתמטיקה פשוטה של אחוזים וחזקות: עבור 9% שהם 8 שנים (לפי הכלל המדובר), נצטרך לעשות 8^1.09. התוצאה של החישוב היא 2, כלומר גדילה כפולה של ההון ההתחלתי שהשקענו. מי שבכל זאת התבלבל, פשוט אסכם (אחוז|שנים - ולהיפך): 1|72, 2|36, 3|24, 4|18, 5|14, 6|12, 7|10, 8|9. פוסט קודם: הסיבה ששוק ההון יקר כרגע מוזמנים לעקוב אחרינו: דף הפייסבוק עמוד היוטיוב האתר שלנו נתראה בערך הבא! מחיר ערך מניה | stock value price

ככל שחולף הזמן נראה ששוק ההון מטפס מעלה ושובר כל פעם שיא חדש, באופן הגיוני ואינטואיטבי מכיוון שהשוק אמור לשקף את הצמיחה והגדילה של המשק והאנושות המתפתחת ומשתכללת לאורך השנים. זו סיבת ההתייקרות הכללית בראייה ארוכת טווח של עשרות שנים לאחור. סיבה נוספת להתייקרות היא מכיוון שקיימת שחיקה טבעית בערך המטבע, תוצאה ישירה של אינפלציה שקיימת לאורך תקופה, והשוק יודע לגלם בתוכו את האינפלציה הזו ובכך לשמור על ערכו. אך בתקופה האחרונה האינפלציה לא ממש קיימת, למעשה כבר יותר מעשור שהאינפלציה לא מרימה ראש ואפילו היו שנים של דיפלציה (אינפלציה שלילית). אז למה בכל זאת השוק עולה? אם נסתכל על הגרפים של העשור האחרון נראה עליית מדדים של יותר מ-200%! זו עלייה מרשימה מאוד שאינה אופיינית לעשורים קודמים, יתכן שהפורה והממושכת ביותר בהיסטוריה של הוול סטריט. בנוסף, נראה שגם מגפה עולמית לא עוצרת את העליות - לזאת למרות החשש ממיתון כבד עקב סגרים, פשיטות רגל של בתי עסק רבים, שיא באחוז אבטלה... אז למה זה קורה? למה עדיין השוק כל כך יקר ולמה הוא ממשיך לשבור שיאים חדשים? נבחן לרגע את נקודת מבטם של בעלי ההון: מה שחשוב להם

בשלושת ימי המסחר האחרונים ניתן היה להבחין בירידות חדות בשווקים. כבר הרבה זמן שלא זכינו לראות ירידות רצופות של 1-2% יום אחר יום במדדים המובילים בוול סטריט... מדובר בתגובה אלימה לכל דבר, שאינה אופיינית לראלי שחווינו בשנה האחרונה במהלך מגפת הקורונה. אם לומר את האמת, הראלי כלפי מעלה שהורגלנו אליו בשווקים היה מנוגד לכל הגיון כלכלי ולמעשה היינו עדים להתאוששות המהירה ביותר בהיסטוריית השווקים, וזאת למרות שהמגפה לא נגמרה ולמרות שהמשק לא התאושש עם כמות המובטלים הרבה והעסקים הזוחלים בצעדי צב לצאת אט אט מהמשבר. לפעמים נשאלת השאלה האם נקלענו למצב בועתי שאינו משקף את המציאות הקיימת במשק. הרי קצת מוזר שהבורסה התאוששה כל כך מהר עד כדי שבירת שיאים חדשים שביטלו את הירידות עם פרוץ המגפה. מסתבר שלבורסה חוקים משלה, ואין לדעת מתי באמת היא הגזימה ושאולי היא קרובה לתיקון מצדיק. חלק מהעניין של הבורסה הוא הציפייה העתידית של המשקיעים, כלומר שהמחירים כבר מתומכרים מראש וזה מגולם בעליות הלא אופיניות. וזה יכול לקרות גם הפוך: הסיבה לירידות האחרונות היא בגלל הדיווחים על האינפלציה שמרימה ראש. השבוע האמריקאיים התבשרו

לצערנו עברנו לילה לא פשוט, מלווה באזעקות, ריצה למקלטים, הרס של מבנים, והגרוע מכל - פצועים והרוגים. חמאס לא נח, לא מרפה, וגם ביחד עם הג'יהאד האיסלאמי חטפנו מטר של טילים. איכשהו התרגלנו לשיגרה עצובה שכזו, במיוחד תושבי הדרום שכבר פיתחו סוג של חוסן וסבלנות נסבלת למצב... ואיך זה קשור לשוק ההון? העולם צופה בישראל, ער ועד לבלגן שפוקד אותנו ומגיב בהתאם במכירת השקלים שברשותו. למעשה נוצרת לנו תגובה מהירה בשוק המטבעות, ופגיעה ישירה בערכו של מטבע השקל המקומי. אם בתקופה האחרונה דווקא ראינו התחזקות בשער השקל-דולר כתוצאה עקרית של התחלשות הדולר (בעקבות ההדפסות המסיביות של הפד), הרי שהפעם ביממה האחרונה ראינו שינוי מגמה קיצוני של 1%, שאינו אופייני לפרק זמן כה קצר. מסתבר שיש השלכות מטח על המט"ח מהתייחסות החוץ כלפינו, וזה התפרש בקפיצה של השער מ-3.25 ל-3.29 שקל לדולר. מי שמחפש למכור את הרווחים של השנה האחרונה בבורסת הוול סטריט, יתכן שהמתקפה הזו היא ההזדמנות שלו להרוויח כפול גם מעליית השער. בכל מקרה, נקווה שזו לא התחלה של הסלמה או מלחמה חלילה... בריאות ושלום לכולנו. פוסט קודם: הספקולציה של מחי

איך נקבע מחיר המניה? למה יש תנודתיות בכל רגע נתון והאם יש קשר לדוחות הכספיים? באופן כללי המחיר נקבע לפי היצע וביקוש, בהקבלה די דומה למחירי הדיור: כאשר אין מספיק בניה חדשה אך יש הרבה זוגות צעירים שמחפשים מגורים, נוצר ביקוש כבוש הגובר על ההיצע והמחירים עולים. לעומת זאת באמצע שנות ה-90 עם העליה הרוסית המסיבית של מיליון תושבים חדשים שנזקקו לפתרון דיור מיידי, הממשלה בהנהגת אריאל שרון דאגה לבניה מסיבית תוך צמצום הבירוקרטיה הרגילה, ומחירי הדירות ירדו בהתאם. אז היצע וביקוש זה כל הסיפור של קביעת מחיר המניה, כלומר מוכרים וקונים לפי המחיר שהשוק מתמחר בכפוף לכמות מוגבלת של המניות הקיימות. אבל לא תמיד זה ככה... לפעמים שוק ההון יודע גם לתמחר את עצמו לפי מחשבות עתידיות של משקיעים. למשל אם חברה מסוימת מכריזה שהיא מתכננת לפתח מוצר מהפכני חדש, הרבה משקיעים משתכנעים ורוצים להשתתף בהצלחה הצפויה ומוכנים לשלם על כך מחיר מסוים, גם אם המחיר יקר במידה מסוימת מהמחיר הקודם. ואז בבת אחת המחיר קופץ כלפי מעלה. מצד שני יכול להיות שאחרי אותה הכרזה, החברה תציג דוחות כספיים כוזבים שאינם תאמו את הציפיות, אז משקיעים מת

אנו עדים לחוויית תשלום חדשה בעולם האשראי, עולם שבו אפשר לצאת מהבית רק עם הסלולר ובלי לסחוב את הארנק הכבד בכיס. ממש להרגיש עם ולהיות בלי. כל עולמנו סובב אחר מסך הטלפון הנייד. לא משנה איפה נסתכל בחוץ, אנשים מרוכזים בעיקר בתצוגה. לפעמים עושים טובה שמרימים את הראש בעת מעבר חצייה. וגם הנהגים לא חפים מפשע ומסתכלים הרבה על אפליקציית הניווט או שנוהגים תחת המתח של מי שלח הרגע את ההודעה, ולעיתים אף חוטאים וקוראים תוך כדי נסיעה עם זוית עין על הכביש... החיים החברתיים שלנו השתנו לחלוטין. אפילו בארוחות שישי התרגלנו פחות לדבר ויותר לבהות. וזה הפך להיות הבילוי המרכזי של בני זוג אחד לצד השני. יש מי שזיהה את הפונציאל להפוך זאת לרווח כספי, והן שתי חברות הענק השולטות בעולם הניידים: אפל עם מערכת IOS וגוגל עם מערכת האנדרואיד. מערכות הפעלה אלו פועלות בכל המכשירים הסלולריים בעולם, ויש להן למעשה קהל שבוי שמשתמש בהן בכל רגע נתון. וכאן אומנם מדובר רק בנייד, אבל שלא נשכח שקיימת גם אופנה של שעונים חכמים בעלי שימוש זהה. איך זה עובד? פשוט מאוד: מזינים את פרטי האשראי לנייד באמצעות אפליקציה מתאימה שמקושרת לחשבון המש

עד כמה מעורב הבנק המרכזי של ארה"ב בשוק ההון? בתחילת מגפת הקורונה ובעיצומן של ירידות השווקים, הפד האמריקאי הכניס כמות נאה של כסף שבלמה את הנפילות, הרימה את השווקים וגרמה שוב לחזרת אמון הציבור, התייצבות ואפילו לשבירת שיאים חדשים. הכנסת כספים הכוונה להדפסות גדולות מאוד של כסף. אבל מישהו יצטרך לחזור לשלם את המחיר - האזרחים, ע"י מיסים... נזכר לרגע במשבר הפיננסי שהיה לפני פרוץ המגפה: משבר הדיור האמריקאי - הסאב פריים, אי שם ב-2008. אנשים רכשו בתים עם מימון מלא של משכנתא בלי יכולת לשלם אותה, הבנקים נאלצו לקחת מהם את הבתים בתמורה ומכרו אותם מהר ובזול יותר, וכך נוצר אפקט דומינו שגרר את שוק הדיור כלפי מטה ובסופו של דבר הבנקים הפסידו כספים רבים ופשוט פשטו רגל בזה אחר זה. ומתי זה נעצר? כאן הפד נכנס לתמונה. בהתחלה הפד הסתכל מהצד לראות מה קורה, והוא רואה עוד בנק פרטי נסגר, ועוד אחד, ועוד... לאנשים נעלם הכסף מהחשבון שלהם, החל משבר, בלגן! כשזה הגיע לבנק גדול שהיה רגע לפני קריסה, הפד הושיט יד לעזרה, נתן לבנק הלוואה ובכך למעשה הלאים אותו והציל את הכלכלה מהמשך קריסה צפוי. ולא רק את הבנקים הוא

לכל משקיע ערך יש רשימת מעקב אחרי חברות נבחרות שהוא בוחן. כמשקיע ערך שמכוון להשקיע לטווח ארוך, עליו להיערך לדעיכות שיש בשוק ההון ולנפילות הפתאומיות שהשוק מייצר. לצורך כך הוא עוקב אחרי חברות שמעניינות אותו, שהוא מאמין בהן לאחר שנעשתה בדיקה מעמיקה וחקירה של כל הנתונים הפיננסיים והגורמים השייכים לסביבתן. לכל המשקיעים הגדולים יש רשימות כאלו, ואין מדובר ברשימת הקניות הנוכחית שבתיק ההשקעות אלא ברשימה של לפני הרכישה. רשימה של מניות שהיו מבעוד מועד לפני שהתווספו לפורטפוליו. המאפיינים של הרשימות הם די זהים, והם כוללים בעיקר את שם המניה, המחיר הנוכחי ומחיר השווי (מכאן השם שלנו: "מחיר ערך מניה"). מחיר השווי זהו המחיר שמשקיעי הערך מעריכים שהחברה שווה, לאחר כל המחקר שהם עשו. ברגע שיודעים מה השווי, מוסיפים אותו לרשימה לצד המחיר הנוכחי של המניה, וכך קל להשוות בין המחירים ולבדוק אם מדובר במחיר הוגן. אם עושים זאת באקסל, ניתן להוסיף חישוב אוטומטי שמחשב מה המרווח הקיים, כלומר מה אחוז ההנחה, ואפילו הערה שהגענו ליעד ביצוע הקניה המבוקש מבחינתנו. דברים נוספים שאפשר להוסיף לרשימה הם הציון הכללי של

שוק הטלפונים הסלולרים החל לצבור תאוצה בתחילת שנות התשעים. הרבה לפני עידן מסכי הטאצ', היו להם מכשירים יותר בסיסיים עם כפתורים ותצוגת LCD פשוטה (זוכרים את מנגו?!). הייתה חברה אחת שמאוד הצליחה באותה תקופה - נוקיה, עם המשחק סנייק הפופולרי שכבש את הקהל. בשנת 2002 נוקיה החלה לעשות שינוי מהפכני בעולם הטלפונים, השיקה טלפון חכם שהוא הכלאה של טלפון ושלט משחק. לאותו מכשיר קראו N-Gage. רבבות של אנשים עמדו בתור לחנויות מיד עם השקת המכשיר, יש כאלו שממש ישנו לילה לפני סמוך למתחם בשביל לתפוס מקום טוב בשורה. טירוף של ממש! המכירות היו הצלחה כבירה, נוקיה המשיכה ושיחררה דור נוסף של אותו מוצר. אך עם הזמן משהו קרה... ההתלהבות של האנשים קצת ירדה, המכירות האטו. עד שלבסוף נגמרה הסגה סופית בשנת 2007. באותם שנים חברת ענק אחרת החלה לפרוח, והשיקה מכשיר מהפכני משלה - האייפון של אפל. אותו קהל מעריצים הכתיר לעצמו את המלך החדש של עולם הטלפונים הסלולריים, ויש כאלה שעד היום שבויים בקיסמו של המוצר - נשארים נאמנים ורוכשים כל פעם מחדש את הדגם העדכני שמשתחרר. מאז ועד היום, נוקיה הספיקה קצת להישכח, במיוחד גם לאור התחרו

האפשרויות המוצעות היום למסחר עצמאי בשוק ההון הן: בנקים, בתי מסחר ישראלים, ברוקרז' חו"ל. לכל אחד מאיתנו יש חשבון בנק (אלא אם מחביאים את הכסף בבלטות - רק להיזהר מהבלאי בתנאי מזג אוויר קיצוניים!). ובעצם הדרך הכי קלה ואינטואיטיבית להשקיע היא דרך הבנק, אך זו גם הדרך היקרה ביותר. הבנקים לוקחים עמלות קניה ומכירה גבוהות באיזור 0.1% משווי העסקה, ובנוסף גם לוקחים דמי שמירה של עוד כך וכך אחוזים לרבעון משווי כל התיק! דבר הגורם לרווחים לבנק בעיקר... על מנת להוזיל את העלויות הללו, יש להתווכח ולהציק לפקידים החביבים, וגם לאחר מכן - בהנחה שהצלחתם, יש להיות עם יד על הדופק שתוקף ההטבה לא יפוג ואז נידרש לסגה נוספת כל פעם מחדש. לעומת הבנקים, בתי המסחר הישראלים מציעים עמלות קניה מכירה זולות מהבנקים, ללא דמי משמרת, אך עם תשלום חודשי קבוע של כ-20 שקלים, לעיתים מתקזז כנגד הפעולות בחשבון. יש לציין שגם הבנקים וגם בתי המסחר הישראלים כפופים לרשות שוק ההון ובאחריותם לטפל בכל מה שקשור לדיווח מס. ברוקרז' חו"ל מציע עמלות זולות אף יותר מבתי המסחר הישראלים, אך החיסרון המרכזי שלו הוא שאינו פתוח לזי

לפני קביעת הזמן, רצוי שנגדיר תחילה מה מטרת ההשקעה שלנו. האם אנחנו משקיעים בשביל להרוויח אחוזים בודדים בלבד, מחפשים השקעה לצורך הכנסה פסיבית, השקעה קצרה או ארוכת טווח. השקעה בשוק ההון נתפסת כמסוכנת בגלל התנודתיות הגבוהה ואי הודאות של מה יהיה מחר או בכל רגע נתון. אחת התצורות של משקיעים בשוק היא לצורך מסחר בלבד, כלומר כניסה קצרת טווח לצורך רווח מהיר - לרוב של אחוזים בודדים. פרק זמן השהייה בשוק הסוחרים הוא השקעה למשך חודשים בודדים, שבועות, ימים ואפילו שעות אחדות בלבד. כל ההצטרפות הזו היא למעשה רכיבה על גל התנועה של גרף המניה, מבלי שום אינטרס אמיתי להבין מהי החברה שמסתתרת מאחורי השם, מתוך האמונה שההייפ שיש כרגע על המניה ימשיך לתקופת הטווח הקצר שהגדיר הסוחר. דברים שיכולים לעזור לאמונה של סוחרים הם פרסום אחרון של דוחות טובים, כתבה פתאומית על פריצת דרך בפיתוח המוצר ועוד. יש סוחרים שפועלים גם הפוך למגמה ומרוויחים מירידת מחיר המניה, או במילים אחרות - שורט. ישנם גם שיודעים לתרגם את תנועת גרף המניה ולחזות את התנועה העתידית, כלומר - ניתוח טכני. כל אלו הן השקעות קצרות טווח. קיימים משקיעים שמחפשים