רשומות

מלכודת שוורים bull trap

תמונה
לפני שנה בדיוק, בערב ראש השנה, פרסמתי פוסט בבלוג על ביצים של שור ו-וואו איזו שנה זו הייתה: ספטמבר 2021 היה ההמשך הישיר של ספטמבר 2020 שהיווה את נקודת האיזון בה המדד האמריקאי הצליח להתאושש ממשבר הקורונה והגיע שוב לשיא. מאז ועד לסוף השנה מגמת הנסיקה מעלה נמשכה, והתחושה הייתה של שנה טובה מאוד עם שבירת שיאים חדשים. אבל משהו השתנה, ועם תחילת 2022 אותו מדד ידע גם ירידות קשות שנעצרו רק לאחר כחצי שנה באמצע יוני. הפחד שרר על משקיעים ונראה היה שהירידות ימשיכו, אבל משום מקום פתאום התהפכו היוצרות והתאוששות חדה ומהירה חלה כלפי מעלה במשך חודשיים. נכון לאותה נקודת זמן, נדמה היה שהרע מאחורינו והנה שוב אפשר לחזור להשקיע בביטחון ולהצטרף לחגיגת הרווחים. הבעיה שאי אפשר לחזות את עתיד, ומי שחשב שזהו נגמר, התבדה וספג שוב ירידות מפני שמאז ועד היום חזרנו לתחתית ושיא שנתי שלילי. התופעה הזו של עליה קצרה לאחר ירידות ממושכות ואז שוב המשך ירידות נקראת "מלכודת שוורים", כלומר גרימה למצב של טשטוש המציאות הכלכלית, שהגרוע מכל עבר והמגמה מפה ואילך תהיה חיובית - אך מדובר במצג שוא. קיימות מספר שיטות להתמ

המספר 26 הקסום

תמונה
בעולם האלקטרוניקה, כאשר רוצים לתכנן מערכת שידור/קליטת אותות ובניית מסנני תדרים, מתכננים זאת לפי תדר הברך, כלומר תדר מחצית ההספק בנקודת 3dB-. יחידות המידה dB הן יחידות דציבל לוגריתמיות המהוות יחס בין הספקים. ככלל אצבע, עליית הספק ב-3dB היא גדילה של פי 2, ועלייה ב-10dB הם גדילה פי 10. אם מחשבים בצורה מתמטית מדויקת ומתרגמים מהי יחידת מידה אחת בלבד, מגלים ש-1dB הוא למעשה גדילה של 26%. בהקבלה לעולם ההשקעות, המספר 26 מהווה את התשואה השנתית שמשקיעי הערך שואפים אליה. משקיעים כמו וורן באפט האגדי, צ'ארלי מאנגר שותפו, מוניש פאברי חברם ועוד... הקסם במספר 26, בהקשר להשקעות, תמון באפקט הריבית דריבית - הפלא השמיני של אינשטיין. למשל, עבור השקעה של מיליון שקלים ובהנחת תשואה שנתית של 26%, תוך 3 שנים בלבד מיליון השקלים יוכפלו ל-2 מיליון. לפי אותו האפקט של ריבית דריבית, עבור 10 שנות השקעה (לאחר עוד 7 שנים) יתקבלו ממיליון שקלים 10 מיליון שקלים! ועבור 20 שנות השקעה (לאחר עוד 10 שנים) הכסף כבר יגדל ל-100 מיליון ש"ח!! ואם מתחילים להשקיע בשנות השלושים לחיינו, בהגיענו לפנסיה לאחר 30 שנות השקעה

על אחוזי ירידה ועליה

תמונה
בשוק ההון קיימות המון תנודות כתוצאה מקנייה ומכירה של סוחרים על בסיס יומי, היוצרים שינוי במחירי המניות כלפי מעלה ומטה - במיוחד בימים האחרונים בהן התנודות קיצוניות במיוחד: ביום מסוים מניה יכולה לקפוץ 10% מעלה כתוצאה מדוחות רבעוניים טובים, וביום אחר השוק יכול להעניש את המניה ב-10% מטה בגלל דיווח כזה או אחר... ג'ונגל של ממש! השאלה מה יותר חזק - אחוז העליה או הירידה? נזכר לרגע בשיעורי גדילה ודעיכה מבית הספר: המחיר המקורי הוא ה-100% שלנו. עליה של 10% תהיה כבר 110% (שווה ערך לשיעור גדילה של 1.1), וירידה של 10% תהיה 90% (שיעור דעיכה של 0.9). בשביל לחשב את המחיר החדש, צריך לכפול בשיעור הגדילה/דעיכה. נניח מחיר מניה של 80 דולר. אחרי עליה של 10% נקבל 80*1.1=88. אבל, אחרי ירידה של 10% נקבל 88*0.9=79.2. שימו לב! המחיר החדש שהתקבל נמוך מהמחיר המקורי!! מסקנה ראשונה - אחוז הירידה חזק יותר מאחוז העליה. ועד כמה אחוז הירידה חזק יותר? עבור דוגמא של 80 דולר שהפכו ל-79.2 בעליה וירידה של 10%, מדובר על ירידה כוללת של 1%. אם נבחן שוב בעבור עליה וירידה של 20%, נקבל ירידה כוללת של 1.2*0.8=0.96 שהם 4%

מסחר עצמאי בחשבון ניהול אישי IRA

תמונה
הפוסט ידבר על שיקולי מסחר עצמאי בחשבון ניהול אישי IRA מטעמי מס: אפשרות הפקדה מעל התקרה השנתית המותרת בקרן השתלמות וקופת גמל רגילה, או מימוש לפני מועד הנזילות . עלויות מסחר עצמאי בברוקר ישראלי מסתכמות ב-15 עד 20 שקלים בחודש, כלומר כ-200 ש"ח בשנה. בנוסף לכך, על כל פעולת מסחר של קנייה ומכירה מתווספות עלויות נוספות של 5-8 דולרים בודדים - לעיתים מתקזז עם העלות החודשית, תלוי חוזה. לעומת זאת, בחשבון ניהול אישי IRA דרך קרן השתלמות ו/או קופת גמל, העלויות הן כגודל התיק: לרוב בין 0.2 ל-0.4 אחוז מהשווי הכולל (שווה ערך לכ-300 ש"ח בשנה לחשבון בגודל 100 אלף שקלים). עם זאת, בדר"כ אין קיזוז עלויות בגין פעולות קנייה ומכירה כפי שיתכן ויש בחשבון מסחר עצמאי, אך לעיתים עמלה זו מסתכמת בסנטים בודדים ולא בדולרים - שוב, גם כאן זה תלוי חוזה ויתכן שיש שוני בין בתי השקעות. בעולם אידאלי שבו מתעלמים מהעלויות השנתיות ופעולות המסחר, העלות הגדולה ביותר היא בביצוע מכירה ותשלום מס בשווי 25% מהרווח (ואפילו 35% בקופת גמל). זה למעשה ההבדל העיקרי מכיוון שבניהול אישי IRA קיימת אפשרות לדחות את תשלום המס,

המדדים המובילים בוול סטריט

תמונה
בורסת הוול סטריט הינה הבורסה המובילה בעולם ומייצגת את הכלכלה האמריקאית החזקה בעולם. היא מורכבת מאלפי חברות ציבוריות מכל מיני ענפים שונים ומגוונים. קיימים מאות מדדים (ETFs) שמבדילים בין קבוצות זהות של חברות, למשל מדד לחברות אנרגיה ירוקה, מדד לחברות בנקים, מדד לחברות מזון, תרופות ועוד ועוד... אבל אם מסתכלים בראייה רחבה יותר, קיימים סה"כ 3 מדדים מרכזיים ומובילים: - אס אנד פי 500 (s&p500) - נאסד"ק 100 (nasdaq 100) - דאו ג'ונס (dow jones) מדד האס אנד פי כולל בתוכו את 500 החברות הגדולות בשוק ההון של ארה"ב, רובן אמריקאיות. זהו המדד הרחב והנצפה ביותר בקרב מניות אמריקאיות, ומהווה ייחוס לחוסן הכלכלה החזקה בעולם. לעומתו, מדד הנאסד"ק הוא מדד שכולל בתוכו אך ורק חברות מענף הטכנולוגיה. סה"כ מכיל 100 מניות טכנולוגיות, אך לא בהכרח מניות אמריקאיות (למשל פאולו אלטו הישראלית שם). הדאו ג'ונס הוא מדד קטן הרבה יותר ומונה רק 30 חברות בעלות שווי השוק הגדול ביותר. מכיוון שהוא מכיל רק את חברות הענק האמריקאיות (כמו מקדונלס, קוקה קולה, בואינג, אמריקן אקספרס), הוא פחות

אינפלציה או מניפולציה

תמונה
איך מודדים את האינפלציה? האם המדידה שלפני 20 שנה היא עדיין אותה מדידה כמו היום? ומה לגבי מחירי הדיור ששם מדברים על קפיצה של 10% מידי שנה ואילו האינפלציה נשארת אפסית? אז הנה, אחרי כעשור וחצי האינפלציה מתעוררת. ולא סתם מתעוררת - שיא של 40 שנה! בוקר טוב... בארה"ב המדידה האחרונה עומדת על 7.5%, במדינות ה-OECD מודדים 6%, גוש היורו עם 5%, ובישראל "רק" 3%, ארץ זבת חלב ודבש... "אנחנו עדיין עומדים ביעד של 1-3%" טוען נגיד בנק ישראל, אז איך זה שהמון ישראלים מתלוננים על יוקר המחייה לאורך השנים? עברנו הפגנה ב-2011, מחאת קוטג', מילקי, ועדיין כוח הקנייה שלנו הולך ויורד. לצורך הדוגמא כרטיס לסרט לפני 20 שנה עלה 21.5 שקלים ואילו היום קצת יותר מכפול - 44 ש"ח לא כולל עמלת רכישה, בעוד ששכר המינימום/הממוצע לא עלה באותה קורלציה (וזאת מבלי לדבר על מחיר הפופקורן). הסיבה להבדלים הללו היא מפני שהאינפלציה נמדדת לפי בחירה של סל מוצרים ושירותים כלכליים שהממשלה מחליטה עליהם מראש, אשר משולבים במדד המחירים הכולל המודד את הממוצע. במילים אחרות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (או בקיצור ה

המטבע החזק בעולם

תמונה
לפי איזה מטבע מודדים דברים בעולם? יורו? דולר? אולי שקל... יתכן זה קשור למקום גיאוגרפי ולאיזו מדינה אני נמצא? באופן כללי בקנה מידה עולמי, המטבע הבולט שממנו לוקחים יחוס למדד ושווי דברים הוא הדולר האמריקאי. גם המטבע המקומי שלנו השקל נמדד לפי השער הדולרי והשאלה שתמיד נשאלת היא כמה שקלים הם דולר אחד. הסיבה לשימוש בשער הדולר היא מפני שהוא מייצג את הכלכלה הגדולה והחזקה בעולם - ארה"ב, בעלת מטבע עולמי נסחר ויציב. אפשר לומר שערך הדולר די דומה לערך המתכות זהב וכסף שנשמרות לאורך השנים. דוגמא לשימוש בדולר הייתה בשוק הנדלן הישראלי שפעם היה נמדד בדולרים ורק לפני כ-15 שנה החליטו על מעבר למדידה בשקלים... בזמן האחרון נראה שיש קצת אי יציבות במטבע הדולר, יתכן בגלל ההדפסות המרובות של הפד שמחלישות את ערכו, או התחזקות הכלכלה הישראלית (המוח היהודי!), כך ששער הדולר נחלש מ-3.75 שקלים לדולר ל-3 שקלים לדולר. כל זה קרה במהלך השנתיים האחרונות בהן הגענו לשער נמוך היסטורית... ואפילו בנק ישראל מבצע פעולות להחלשת השקל על ידי רכישת מיליארדי דולרים מידי רבעון!! אבל עדיין - זה לא עוזר ונראה שהשקל ממשיך להתחזק מ

המרת מט"ח

תמונה
מהו בעצם שער הדולר האמיתי בעת ביצוע פעולת המרת מט"ח? בחיפוש מהיר באינטרנט נכון לכתיבת פוסט זה, שער הדולר הנוכחי הוא 3.10 שקלים לדולר. אבל כאשר הולכים לבנק ומבצעים המרה, קיים פער בין התעריף של הבנק לבין התעריף הקיים. הפער הזה נקרא "מרווח המרה", וזו בעצם עמלה שהבנק לוקח לעצמו. לדוגמא בבנק הפועלים השער מכירה היום הוא 3.13, כלומר הבנק לוקח 3 אגורות על כל דולר שהלקוח ימיר. ובבנק לאומי השער הוא 3.15 כלומר 5 אגורות על כל דולר... כל יום יש שער אחר עם תעריף מכירה אחר של כל בנק ובנק. בנוסף למרווח המרה, יש גם "עמלת המרה" שזו עמלה נוספת שהבנק לוקח לכל לקוח בהתאם להסכם מולו (לסטודנטים למשל יש פטור מעמלה זו - בהתאם לתנאים של חשבון סטודנט). ישנה אפשרות גם להמיר דולרים דרך בתי השקעות ישראלים שאינם בנקים, כמו מיטב דש, אקסלנס, אייביאיי ופסגות. המרת המט"ח דרכם היא בדר"כ על ידי מכרז בין הבנקים ובחירה בבנק עם תעריף המכירה הנמוך ביותר לאותו יום. לאחר מכן כל בית השקעות לוקח עמלת המרה לפי שפה קצת אחרת - במונחים של פרומיל ופיפס. פרומיל הוא אלפית מהשלם, כלומר עשירית האח

שורט סקוויז

תמונה
עם פרוץ מגפת הקורונה חיינו השתנו ללא ספק ונעשו יותר מורכבים ומאתגרים, בין אם בפאן הכלכלי שרבים נקלעו לקשיים ואבטלה, ובין אם בפאן הנפשי שהכניס אנשים לחששות, דיכאון ויתכן שאפילו שיעמום מחוסר האונים והפנמת המצב. אך עם זאת, המגיפה הובילה לשיפור ניכר מצד הפאן הטכנולוגי שמאוד השתכלל בלית ברירה והפך את חיינו לקלים ונוחים יותר, כמו יכולת האפשרות לעבודה מרחוק מבלי החובה להגיע פיזית למשרד, או נגישות גבוהה יותר לשירותים דרך המחשב/נייד וכו'. השילוב הזה של ההיבט הנפשי והטכנולוגי יצר נתיב כלכלי חדש להרבה אנשים שנהפכו בבת אחת למשקיעים וסוחרים בשוק ההון, ככל הנראה כתוצאה מחוסר המעש והזמן הפנוי שנוצר להם, ועם הנגישות הקלה יותר לשירותים פיננסיים וביצוע פעולות קניה מכירה מהירות דרך אפליקציות כמו רובינהוד ואתרי מסחר... אחד מהתוצרים שהתקבלו בעקבות זאת היה ביצוע הרצת מניות גלויה של סוחרים מפורום באתר רדיט (Reddit), שבו החליטו לסחור כל פעם במניה מסוימת שבה יש היקף גדול של מוכרים בחסר (שורטיסטים), לבצע קנייה המונית ומיד לאחר מכן מכירה. דוגמא מפורסמת לכך היא מניית גיימסטופ בעלת סימול GME, חברה שנמצאה ב

לונג סטורי שורט

תמונה
פוסט זה אינו ידבר על סרט הקומדיה-רומנטית האוסטרלי שיצא השנה (גילוי נאות - לא ראיתי...), אלא יעסוק במושגים פיננסיים שקשורים לשוק ההון ולמסחר בבורסה. אם כבר בסרטים עסקינן, ממליץ לראות את הסרט "מכונת הכסף", בתרגום מאנגלית The Big Short, בו מייקל בארי - האיש אשר חזה את המשבר האחרון הגדול של 2008 - התעשר כאשר הימר נגד כלכלת ארה"ב והרוויח מהמהלך כמיליארד דולר! שורט הוא כינוי של מכירה בחסר, כלומר עשיית רווח כאשר נכס סחיר בשוק ההון נמצא בירידה. המשמעות של שורט היא לקיחת הלוואה של נייר ערך מסוים מבעליו למשך תקופה מסוימת. במהלך התקופה הלווה מוכר את הנייר לשוק ולאחר זמן מסוים קונה שוב את הנייר ומחזיר אותו לבעלים. אם בסוף התקופה מחיר הנייר ירד למחיר נמוך יותר (כתוצאה מכל מיני שינויים שחלו על המניה בפרק זמן ההלוואה), אז הלווה פעל נכון והרוויח בזכות מהלך המכירה בחסר - בדיוק כמו שדוקטור בארי הרוויח לאחר שעקב באדיקות אחר שוק המשכנתאות של אמריקה וצפה את קריסת הסאב פריים. בניגוד לשורט, פעולת לונג היא פעולת קנייה סטנדרטית רגילה בשוק, כלומר יצירת רווחים כאשר ערך הנייר עולה. יש להכיר

ספין-אוף spin off

תמונה
החודש מחזיקי מניות DELL ו-VMware היו קצת במתח כשראו את ההשקעה שלהם צונחת פתאום, אך אין זה אומר שהייתה קריסה, אלא פשוט בוצע ספין אוף למניות. ספין-אוף זה תהליך שבו חברה מנתקת מעצמה חברת בת על ידי חלוקת מניות חברת הבת כדבידנד לבעלי המניות. כלומר, ה"קריסה" היא בעצם החזר כספי לבעליה. זה קרה מכיוון ש-DELL נפרדה מחברת VMware שהייתה בבעלותה, ומעתה המניות של שתי החברות הן נפרדות ועצמאיות לחלוטין. לאחר הספין-אוף השווי של חברת האם קטן, אך בעלי המניות לא נפגעים מכך ומבחינתם אין שום הבדל כי קיבלו תמורה כספית על כך. ההבדל לאחר הספין יהיה בתשקיף הדוחות, שכן הפעם זהו תשקיף נקי של חברת האם ללא הנתונים של חברת הבת. ספין-אוף נועד לצורך הפרדת כוחות בין שתי חברות, אבל לפעמים זו גם דרך של חברת האם לגייס עוד כספים על ידי הכשרת חברות בת פרטיות שלה לחברות ציבוריות שמונפקות בבורסה. באופן תיאורטי דבר כזה יכול לקרות אם פייסבוק/מטא יחליטו להיפרד מוואטסאפ, או שגוגל מוויז, וכן הלאה וכן הלאה. פוסט קודם: האם ג'רום פאוול יציל את ערך הדולר? מוזמנים לעקוב אחרינו: דף הפייסבוק עמוד היוטיוב האת

האם ג'רום פאוול יציל את ערך הדולר?

תמונה
ג'רום פאוול מכהן כיו"ר הפד, הוא האיש החזק של הכלכלת ארה"ב, ולמעשה המשפיע הישיר להתנהגות השווקים בכל העולם, שניזונים מדבריו בכל נאום ונאום. לג'רום אחריות כבדה על כתפיו, ועליו תמיד לשמור על איפוק ושקילת מילים, שמה מישהו יפרש זיג מסוים בקולו ומשם קפיצות ומסקנות לפה ולשם. אחד מתפקידיו של יו"ר הפד הוא לתת תחזית עתידית לגבי מדיניות הריבית, שכן היא כלי הפעולה המרכזי לשמירת היציבות הכלכלית, מיגור אינפלציה משתוללת וישור לקו הכלכלי הבריא שיבטיח שקט ותפקוד שוטף לאורך הדרך. לרוע מזלו של פאוול, במשמרת שלו פרצה מגפת הקורונה שיצרה פאניקה ומימושים מהירים, מהחדים בהיסטוריה של ירידות שווקים כלפי מטה. בשביל למנוע משבר ומיתון, הפד החליט על הדפסות טריליוני דולרים והזרמתם למערכת הפיננסית - בהצלחה רבה! בזכות פעולה זו נראה שהצלחנו לצאת מהמשבר הקצר ואיתה הבורסה מסתכלת בעיקר למעלה לגדילה וצמיחה. למען האמת, פעולה זו לא שונה ממה שהפד נהג לעשות עוד לפני המשבר החדש בביכול. כל מה ששונה הוא רק היקף ההדפסות, שכן מדובר הפעם בסדר גודל של יותר מ-33% של כל כמות הדולרים הקיימים!!! זה המון דיו... א

ביצים של שור

תמונה
בפוסט זה בחרתי לשים תמונה של השור המפורסם בוול סטריט, שמסמל את השוק ה"שורי" של עליית מחיר המניות בבורסה. בביקור הראשון שלי בניו יורק, זכיתי לראות מקרוב את הפסל המפורסם, וכמו כולם רציתי להצטלם איתו למזכרת. בעוד שבאופן טבעי חיפשתי את הראש, שמתי לב שהרבה בחרו להצטלם דווקא עם החלק האחורי של הפסל. הסקרנות גברה והלכתי לבדוק מה מסתתר שם, ולהפתעתי ראיתי זוג גדול ובוהק של... נראה לי שהבנתם. כמובן שגם אני הייתי חייב את התמונה הזו למזכרת, אבל דבר נוסף שהזוג הזה סימל עבורי היה האומץ הדרוש בעולם ההשקעות. אחד הדברים שהכי קשים למשקיעים הוא הידיעה שהם עלולים להפסיד כסף, והרבה. לא אחת קורה שבוחרים להיכנס להשקעה מסויימת ומיד לאחר מכן המחיר יורד. הבורסה מייצרת לנו שינויים בכל רגע נתון, ולא סתם אנשים סולדים מהעולם הזה בגלל התנודתיות הרבה וחוסר הביטחון של מה יקרה מחר. שוק ההון נתפס כהשקעה מסוכנת, לא יציבה, הימור שאולי כדאי להתרחק ממנו... באופן אוטומטי יעדיפו את עולם הנדלן בידיעה שהכסף בקירות, שקונים משהו יציב שלא זז לשום מקום. אבל חשוב להדגיש שגם קניית מניות היא נכס, ולמעשה מדובר על רכישת חלק מ

איך להשקיע במדד סנופי

תמונה
מדד הסנופי זהו כינויו של מדד ה-s&p 500 הכולל בתוכו את 500 החברות המצליחות בוול סטריט. נמנה מספר דרכים של השקעה במדד זה, אך תחילה חשוב להבין שמשמעות קניית המדד היא רכישה של מניה אחת שמייצגת את כל המניות יחדיו, ולא רכישה של 500 מניות בו זמנית, אבל פירושה כאילו אנו רוכשים את כולן. דבר נוסף שחשוב שנדע הוא שכאשר רוכשים את המדד, קיימת הוצאה נוספת מלבד עמלת הקניה שגובה בית המסחר שלנו והיא עמלת דמי ניהול שנתיים שגובה חברת המדד. כמו כן, יתכן שנראה סטייה בין ביצועי החברות - סטייה זניחה בעבור פרק זמן ארוך. דבר אחרון שכדאי לשים לב זה האם החברה מחלקת לנו דבידנד, כלומר תגמולים על ההשקעה של אחוזים בודדים בשנה מהשווי הכולל. אפשרות ראשונה להשקעה במדד הסנופי היא קניית SPY של חברת ספידר. דמי הניהול שלה הם 0.09% שנתי, דבידנד של כמעט 2% ושווי שוק כולל של כ-260 מיליארד דולר. אפשרות שניה היא VOO של חברת ונגארד, עם דמי ניהול זולים יותר של 0.04%, חלוקת דבידנד זהה לספידר ושווי שוק 100 מיליארד דולר. אפשרות שלישית היא IVV של חברת איישרס מבית בלאקרוק, בעלת דמי ניהול ודבידנד זהים לונגארד אך שווי שוק גדול יות

סכנת ההשקעה במניות סיניות

תמונה
מצד אחד הפד מתערב בכך שהוא מדפיס טריליונים ושופך טונות של כסף לשוק ולא נותן לו ליפול. מצד שני הממשל הסיני עושה שרירים ומפיל את כל הענקיות הסיניות בבורסה, למשל קובע שחברות לימוד אונליין יהיו ארגון ללא מטרת רווח והמניות שלהן נופלות כמו אבן ב-70% תוך ימים בודדים (EDU, TAL...). מצד שלישי גם הרגולציה האמריקאית הטילה קנסות והגבלות על חברות הענק גוגל ופייסבוק ואפילו מיקרוסופט פעם בשנות התשעים. מצד רביעי המניות האמריקאיות והקנדיות שנכנסות לוול סטריט עוברות בידוק קפדני של הנתונים הפיננסיים שלהם, מצד חמישי המניות הסיניות שבבורסה המערבית אינן כפופות לחוקים הנוקשים הללו ולכן יש סיכוי שהנתונים מזויפים. מצד שישי סין היא דיקטטורה ואוי ואבוי אם חברה מסוימת תדווח נתוני שקר כי היא תמחק, מצד שביעי הרגולציה הסינית רוצה בטובת האזרחים שלה והיא לא תרצה למחוק את החברה מהבורסה כי זה לא יעודד השקעה בכלכלה המקומית, מצד שמיני סין תרצה לחזק את המטבע שלה לעודד את ההשקעה בכלכלה המקומית ויתכן שלא תרצה להכניס אליה משקיעים זרים מהמערב - כלומר מעבר מהוול סטריט לבורסת סין בלבד, מצד תשיעי כאשר הכלכלה תצמח והחברות יגדלו

מה יקרה אם נשקיע בפיקים לפני משבר

תמונה
זהו סיפורו של בוב, המשקיע הגרוע בעולם. בוב החל את הקרירה שלו בשנת 1970, עבד קשה וחסך כסף במשך השנים במטרה להגיע לגיל פרישה עם הון מכובד. לצורך כך הוא החליט להשקיע את כספו בשוק ההון, אך מכיוון שלא היה לא מספיק את הידע להתעסק עם השוק, בוב בחר להשקיע במדד בלבד. הבעיה של בוב הייתה עיתוי ההשקעה. לקח לו הרבה זמן לאזור אומץ לפני כל השקעה ולכן הוא עשה זאת תמיד לאחר ריצה ממושכת של השוק כלפי מעלה. בפעם הראשונה שהשקיע הייתה ב-1972, רגע לפני המשבר של שנות השבעים, שחתך את ההשקעה של בוב ב-50% שנתיים לאחר מכן! למרות שבוב היה עצוב מאוד, הוא החליט להשאיר את הכסף המושקע עד לפנסיה. ההפסד גרם לבוב לסלידה מהשוק, והפעם השניה שהוא בחר להשקיע את החיסכון שלו הייתה חמש עשרה שנים לאחר מכן ב-1987 - רגע לפני שהשוק קרס ב-30%!! המזל לא היה עם בוב... ושוב, שתיים עשרה שנים לאחר מכן הוא בחר להשקיע את כספו המצטבר מעבודה קשה רק ב-1999, לפני התפוצצות בועת הדוט קום שהשוק ירד 50% רגע אחרי. בפעם הרביעית והאחרונה שבוב השקיע הייתה ב-2007 ממש לפי משבר הסאב פריים ששם הפסיד עוד 50%... למרות כל ההפסדים לאורך השנים, בוב המשיך לדב

חל"ית? פוטרת? נגמר הזמן

תמונה
"רשת ביטחון בצל קורונה עד יוני 2021"... אבל זה ממש אוטוטו! הזמן טס כשנהנים. בניגוד לפרסומת "חלית נפצעת" של ליבנת פורן, קבלת התשלומים מביטוח לאומי איננה דבר קבוע. פיטורים וחל"ת אינן פציעה המקנה אחוזי נכות וקבלת קצבה קבועה אלא מצב זמני בלבד. עם פרוץ הקורנה בתחילת מרץ 2020, הממשלה בחסות ביבי וישראל כץ מיהרה להכריז על עזרה לשכירים ולעסקים במשך שנה ורבעון - זמן בלתי נתפס! אך בצדק. המון עסקים שחררו את העובדים שלהם לחל"ת מידי, בלי שום התראה מוקדמת, ומאות אלפים נאלצו לקבל את הגזרה הקשה ולהתחיל לקבל דמי אבטלה מביטוח לאומי. כל עוד המגפה שררה, הכניסה את כולנו לסגרים, והמשיכה לפגוע בבתי עסקים, אותם אנשים נשארו מחוסרי עבודה. ועבר לו עוד סגר, ועוד סגר... ואנשים המשיכו להיות בבית, ועוד קצת, למשך תקופה ארוכה שנהפכה לסוג של שיגרה מוזרה. וכמו שאומרים, הזמני נהפך לקבוע. אבל כשהעסקים הצליחו קצת להתאושש וקראו לעובדים שלהם לחזור, הרבה עובדים הרגישו קצת פחות בנוח עם זה, הרי המעסיק הורס לנו את השגרה הקסומה. ובצדק, הם מקבלים שכר מהמדינה בלי לעבוד. איזה אינטרס יש להם לחזור אם הוב

יחי המלך החדש

תמונה
זהו, תמה תקופה ארוכה של שלטון הליכוד וכעת קמה ממשלה חדשה בראשות בנט-לפיד לאחר 12 שנות כהונה רצופות. כולנו סקרנים לגבי המדיניות החדשה, הרי שהיא תהיה שונה לגמרי ממה שחווינו עד כה. מממשלת ימין/חרדים לממשלת שינוי/אחדות/שמאל, איך שלא נקרא לזה... אחד הדברים היותר מעניינים הוא מה יהיה השינוי הכלכלי שתביא אותה ממשלה, איך זה ישפיע על הבורסה והאם יש בכלל קשר בין שוק ההון לשלטון? אם נבחן זאת דרך ארה"ב שגם שם היו לאחרונה חילופי שלטון בין טראמפ לביידן, נראה שלמרות הבדלי התפיסה הכלכלית מקפיטליזם לסוציאליזם, ולמרות שכולם חששו מהעלאות המיסים שביידן מתכנן והמשך הדפסת הכספים הגדולה בהיסטוריה, עדיין שוק ההון מגיב בעליות מפליאות במדדי הוול סטריט, ובהתעלמות מוחלטת מהאינפלציה שמתחילה להרים ראש. יתכן שלשוק ההון לוקח זמן להגיב והוא עדיין ניזון מהריקושטים של כהונת טראמפ... אולי זה קשור לזמן השלטון? נחזור יותר אחורה לכהונה של אובמה, אשר בניגוד לטראמפ הצליח להשלים 2 קדנציות מלאות של 8 שנים סה"כ. אובמה נכנס לבית הלבן בתזמון הכלכלי הגרוע ביותר שיכל להיות לנשיא - בזמן מיתון קשה שחוותה ארה"ב לאחר מש

הפלא השמיני של איינשטיין - ריבית דריבית

תמונה
מה הייתה הסיבה לגאון איינשטיין להכריז על אפקט ריבית דריבית כפלא השמיני? בכל זאת, אם הגאון איינשטיין אמר (יוצר אדון שוקו - אריק? לא, לא... הכוונה לאלברט כמובן) אז כדאי שנקשיב. ריבית דריבית היא כאשר הריבית על הקרן חוזרת להיות מושקעת בקרן, כך שכל תקופה יש לנו גדילה מעריכית לפי אחוז הריבית. נקח דוגמא של 100 שקלים וריבית שנתית 10%: בשנה הבאה יהיו לנו 110 שקלים. אוקיי גאון, לא חידשת לנו... ומה זה אומר על השנה שלאחר מכן? 120 שקלים?! אז זהו, שלא. בשנה הבאה עוד 10% על 110 שקלים הם תוספת של 11 שקלים, כלומר 121 שקלים. ועוד שנה 10% על 121 ש"ח הם עוד 12.1 - זה כבר 133.1 שקלים. ועוד שנה זה כבר 146.41 שקלים, ועוד שנה הם... טוב, מספיק, נראה לי שהבנו. תודה אריק! פוסט קודם: רוברט קיוסאקי אוהב ביטקוין! מוזמנים לעקוב אחרינו: דף הפייסבוק עמוד היוטיוב האתר שלנו נתראה בערך הבא! מחיר ערך מניה | stock value price

רוברט קיוסאקי אוהב ביטקוין!

תמונה
רוברט קיוסאקי, מחבר הספר המפורסם אבא עשיר אבא עני ששינה את צורת החשיבה של אנשים רבים, מספר בהרחבה על כמה שהוא אוהב את מטבעות הקריפטו ואפילו מרמז על הזדמנות קרובה. לטענתו, החזקה של ביטקוין היא בדיוק כמו החזקה של זהב וכסף. הוא מנמק שהוא לא סומך על הפד שמדפיס דולרים בלי הפסקה ומפחית מערך המטבע, ולכן חייבים לגדר סיכונים על ידי רכישה של משאבים טבעיים כמו זהב וכסף, ובינהם גם מטבעות הקריפטו כמו ביטקוין, אתריום ועוד. רוברט מסביר שבעולם ההשקעות קיימים 3 סוגים של אנשים: משקיעים, סוחרים וספקולטורים. משקיעים הם אלו שמחזיקים לאורך הרבה זמן בהנחה שהערך יעלה עם השנים, סוחרים מחזיקים לטווח קצר יחסית לצורך רווח מהיר, וספקולטורים הם אלו שמהמרים שמרווחים רק לפי המזל בלבד. חלק מאותם ספוקלטורים הם אלו שקנו במקרה את הביטקוין כשהיה שווה דולר בודד ונהפכו למיליונרים, שעכשיו פוחדים ומוכרים כשהמחיר שלו יורד פתאום. הוא לעומתם רואה בביטקוין כהשקעה לטווח ארוך ויש לראות בירידות האחרונות כהזדמנות רכישה. אגב, מהצד השני של עולם ההשקעות קיימת דעתם של צמד משקיעי הערך וורן באפט ושותפו צ'רלי מנגר שמתעבים את המטבע ורו

עקרונות העבודה של משקיע ערך

תמונה
משקיעי ערך מחפשים קודם כל השקעה. הם אינם סוחרים שפועלים לפי המגמה של הגרף, אינם מהמרים למה יקרה עוד יום שבוע או חודש. משקיעי ערך רוכשים מתוך הכוונה לאחוז במניה לפחות כמה שנים, מתוך האמונה שהם קונים חברה ולא רק מניה. בעת הרכישה הם למעשה נהפכים לחלק מהחברה, יש להם אחוזים מהחברה, והשאיפה שלהם היא שהחברה תמשיך להצליח לאורך שנים ואולי אפילו לא למכור אף פעם. לפני שהם רוכשים מניה כלשהי, הם בודקים את החברה, אם יש להם איזשהו חיבור אליה, אם הם מתחברים למה שהחברה עושה ומסוגלים להבין איך עובד העסק. בנוסף הם בודקים עד כמה המותג של החברה הוא חזק לעומת המתחרים, אם יש לו יחודיות כלשהי, הגנות כמו פטנטים, עמידות מפני משבר וכו'. כמו כן משקיעי ערך צריכים לדעת שהם יכולים לסמוך על ההנהלה של החברה, אם המנכ"ל משדר אמינות, שהדוחות הפיננסיים של החברה עם ביצועים טובים לאורך שנים ושהעסק ימשיך באותו קו בלי שיבושים בעתיד. לצורך כל אלו דרושה עבודה מעמיקה של עקיבה בחדשות, עיתונים, אינטרנט, קריאת הדוחות הפיננסיים וניתוחם... דבר אחרון, עליהם לבדוק האם המחיר הנוכחי של המניה הוא מספיק אטרקטיבי לרכישה. יש לבצע

סכנת ההשקעה במדד

תמונה
השקעה במדדים היא דבר ידוע ושכיח למדי, במיוחד בשני מדדים המוכרים של בורסת הוול סטריט: מדד s&p500 הכולל בתוכו את 500 החברות המצליחות ביותר באמריקה, ומדד nasdaq index הכולל את 100 חברות הטכנולוגיה בלבד. למען ההבהרה, אין זה אומר שיש לרכוש 100 או 500 מניות בו זמנית, אלא מספיקה קנייה אחת בלבד של מניה המייצגת אותן - מניית המדד. ניתן לרכוש את מניית המדד דרך 2 חברות עיקריות המאפשרות זאת: ונגארד ובלאקרוק. התופעה הזו של רכישת המדד לא הייתה פופולרית במיוחד לפני משבר הסאב פריים הקשה של 2008, משבר שחזה בזמנו מייקל בארי, אחרי שעקב מקרוב על נתוני המשכנתאות המופרזות של אמריקה, הימר נגד השוק והרוויח בגדול. מאז אותו משבר גדול שהשפיע על כלכלת העולם ותפיסתם של משקיעים ותיקים וחדשים כאחד, קניית המדד נהייתה אופנה של ממש. המשקיעים נהיו פיקחים יותר ומבינים שהדרך הקלה להרוויח היא פשוט לא להמר, להשקיע בצורה עיוורת ומשעממת שלאורך שנים תניב את פירותיה באופן מובטח. למעשה נוצר מצב שהמון אנשים אוחזים במדד, קונים עוד ועוד ממנו ובכך מרימים את השוק כלפי מעלה. אותו מייקל בארי שחזה בהצלחה את המשבר הקודם, חוזה כעת ש

כלל ה-72

תמונה
אם התשואה השנתית היא X, תוך כמה זמן תכפילו את הכסף שלכם? רגע, אני אוציא מחשבון... אין צורך! פשוט תזכרו את הכלל: תחלקו 72 בתשואה ותקבלו את כמות השנים. למשל 9% הם 8 שנים, 2% הם 36 שנים! 4% הם 18 שנים!! ועוד ועוד... ואפשר גם בערך: 10% שנתי הם בערך 7 שנים עד שתכפילו את הכסף. ולמי שבכל זאת רוצה להעמיק בחישוב, מדובר על מתמטיקה פשוטה של אחוזים וחזקות: עבור 9% שהם 8 שנים (לפי הכלל המדובר), נצטרך לעשות 8^1.09. התוצאה של החישוב היא 2, כלומר גדילה כפולה של ההון ההתחלתי שהשקענו. מי שבכל זאת התבלבל, פשוט אסכם (אחוז|שנים - ולהיפך): 1|72, 2|36, 3|24, 4|18, 5|14, 6|12, 7|10, 8|9. פוסט קודם: הסיבה ששוק ההון יקר כרגע מוזמנים לעקוב אחרינו: דף הפייסבוק עמוד היוטיוב האתר שלנו נתראה בערך הבא! מחיר ערך מניה | stock value price

הסיבה ששוק ההון יקר כרגע

תמונה
ככל שחולף הזמן נראה ששוק ההון מטפס מעלה ושובר כל פעם שיא חדש, באופן הגיוני ואינטואיטבי מכיוון שהשוק אמור לשקף את הצמיחה והגדילה של המשק והאנושות המתפתחת ומשתכללת לאורך השנים. זו סיבת ההתייקרות הכללית בראייה ארוכת טווח של עשרות שנים לאחור. סיבה נוספת להתייקרות היא מכיוון שקיימת שחיקה טבעית בערך המטבע, תוצאה ישירה של אינפלציה שקיימת לאורך תקופה, והשוק יודע לגלם בתוכו את האינפלציה הזו ובכך לשמור על ערכו. אך בתקופה האחרונה האינפלציה לא ממש קיימת, למעשה כבר יותר מעשור שהאינפלציה לא מרימה ראש ואפילו היו שנים של דיפלציה (אינפלציה שלילית). אז למה בכל זאת השוק עולה? אם נסתכל על הגרפים של העשור האחרון נראה עליית מדדים של יותר מ-200%! זו עלייה מרשימה מאוד שאינה אופיינית לעשורים קודמים, יתכן שהפורה והממושכת ביותר בהיסטוריה של הוול סטריט. בנוסף, נראה שגם מגפה עולמית לא עוצרת את העליות - לזאת למרות החשש ממיתון כבד עקב סגרים, פשיטות רגל של בתי עסק רבים, שיא באחוז אבטלה... אז למה זה קורה? למה עדיין השוק כל כך יקר ולמה הוא ממשיך לשבור שיאים חדשים? נבחן לרגע את נקודת מבטם של בעלי ההון: מה שחשוב להם

למה השווקים יורדים בעקבות הדיווחים על עלייה באינפלציה?

תמונה
בשלושת ימי המסחר האחרונים ניתן היה להבחין בירידות חדות בשווקים. כבר הרבה זמן שלא זכינו לראות ירידות רצופות של 1-2% יום אחר יום במדדים המובילים בוול סטריט... מדובר בתגובה אלימה לכל דבר, שאינה אופיינית לראלי שחווינו בשנה האחרונה במהלך מגפת הקורונה. אם לומר את האמת, הראלי כלפי מעלה שהורגלנו אליו בשווקים היה מנוגד לכל הגיון כלכלי ולמעשה היינו עדים להתאוששות המהירה ביותר בהיסטוריית השווקים, וזאת למרות שהמגפה לא נגמרה ולמרות שהמשק לא התאושש עם כמות המובטלים הרבה והעסקים הזוחלים בצעדי צב לצאת אט אט מהמשבר. לפעמים נשאלת השאלה האם נקלענו למצב בועתי שאינו משקף את המציאות הקיימת במשק. הרי קצת מוזר שהבורסה התאוששה כל כך מהר עד כדי שבירת שיאים חדשים שביטלו את הירידות עם פרוץ המגפה. מסתבר שלבורסה חוקים משלה, ואין לדעת מתי באמת היא הגזימה ושאולי היא קרובה לתיקון מצדיק. חלק מהעניין של הבורסה הוא הציפייה העתידית של המשקיעים, כלומר שהמחירים כבר מתומכרים מראש וזה מגולם בעליות הלא אופיניות. וזה יכול לקרות גם הפוך: הסיבה לירידות האחרונות היא בגלל הדיווחים על האינפלציה שמרימה ראש. השבוע האמריקאיים התבשרו

מטח על המט"ח

תמונה
לצערנו עברנו לילה לא פשוט, מלווה באזעקות, ריצה למקלטים, הרס של מבנים, והגרוע מכל - פצועים והרוגים. חמאס לא נח, לא מרפה, וגם ביחד עם הג'יהאד האיסלאמי חטפנו מטר של טילים. איכשהו התרגלנו לשיגרה עצובה שכזו, במיוחד תושבי הדרום שכבר פיתחו סוג של חוסן וסבלנות נסבלת למצב... ואיך זה קשור לשוק ההון? העולם צופה בישראל, ער ועד לבלגן שפוקד אותנו ומגיב בהתאם במכירת השקלים שברשותו. למעשה נוצרת לנו תגובה מהירה בשוק המטבעות, ופגיעה ישירה בערכו של מטבע השקל המקומי. אם בתקופה האחרונה דווקא ראינו התחזקות בשער השקל-דולר כתוצאה עקרית של התחלשות הדולר (בעקבות ההדפסות המסיביות של הפד), הרי שהפעם ביממה האחרונה ראינו שינוי מגמה קיצוני של 1%, שאינו אופייני לפרק זמן כה קצר. מסתבר שיש השלכות מטח על המט"ח מהתייחסות החוץ כלפינו, וזה התפרש בקפיצה של השער מ-3.25 ל-3.29 שקל לדולר. מי שמחפש למכור את הרווחים של השנה האחרונה בבורסת הוול סטריט, יתכן שהמתקפה הזו היא ההזדמנות שלו להרוויח כפול גם מעליית השער. בכל מקרה, נקווה שזו לא התחלה של הסלמה או מלחמה חלילה... בריאות ושלום לכולנו. פוסט קודם: הספקולציה של מחי

הספקולציה של מחיר המניה בכל רגע נתון

תמונה
איך נקבע מחיר המניה? למה יש תנודתיות בכל רגע נתון והאם יש קשר לדוחות הכספיים? באופן כללי המחיר נקבע לפי היצע וביקוש, בהקבלה די דומה למחירי הדיור: כאשר אין מספיק בניה חדשה אך יש הרבה זוגות צעירים שמחפשים מגורים, נוצר ביקוש כבוש הגובר על ההיצע והמחירים עולים. לעומת זאת באמצע שנות ה-90 עם העליה הרוסית המסיבית של מיליון תושבים חדשים שנזקקו לפתרון דיור מיידי, הממשלה בהנהגת אריאל שרון דאגה לבניה מסיבית תוך צמצום הבירוקרטיה הרגילה, ומחירי הדירות ירדו בהתאם. אז היצע וביקוש זה כל הסיפור של קביעת מחיר המניה, כלומר מוכרים וקונים לפי המחיר שהשוק מתמחר בכפוף לכמות מוגבלת של המניות הקיימות. אבל לא תמיד זה ככה... לפעמים שוק ההון יודע גם לתמחר את עצמו לפי מחשבות עתידיות של משקיעים. למשל אם חברה מסוימת מכריזה שהיא מתכננת לפתח מוצר מהפכני חדש, הרבה משקיעים משתכנעים ורוצים להשתתף בהצלחה הצפויה ומוכנים לשלם על כך מחיר מסוים, גם אם המחיר יקר במידה מסוימת מהמחיר הקודם. ואז בבת אחת המחיר קופץ כלפי מעלה. מצד שני יכול להיות שאחרי אותה הכרזה, החברה תציג דוחות כספיים כוזבים שאינם תאמו את הציפיות, אז משקיעים מת

אפל פיי גוגל פיי ורמי לוי: תופעת הארנק הדיגיטלי

תמונה
אנו עדים לחוויית תשלום חדשה בעולם האשראי, עולם שבו אפשר לצאת מהבית רק עם הסלולר ובלי לסחוב את הארנק הכבד בכיס. ממש להרגיש עם ולהיות בלי. כל עולמנו סובב אחר מסך הטלפון הנייד. לא משנה איפה נסתכל בחוץ, אנשים מרוכזים בעיקר בתצוגה. לפעמים עושים טובה שמרימים את הראש בעת מעבר חצייה. וגם הנהגים לא חפים מפשע ומסתכלים הרבה על אפליקציית הניווט או שנוהגים תחת המתח של מי שלח הרגע את ההודעה, ולעיתים אף חוטאים וקוראים תוך כדי נסיעה עם זוית עין על הכביש... החיים החברתיים שלנו השתנו לחלוטין. אפילו בארוחות שישי התרגלנו פחות לדבר ויותר לבהות. וזה הפך להיות הבילוי המרכזי של בני זוג אחד לצד השני. יש מי שזיהה את הפונציאל להפוך זאת לרווח כספי, והן שתי חברות הענק השולטות בעולם הניידים: אפל עם מערכת IOS וגוגל עם מערכת האנדרואיד. מערכות הפעלה אלו פועלות בכל המכשירים הסלולריים בעולם, ויש להן למעשה קהל שבוי שמשתמש בהן בכל רגע נתון. וכאן אומנם מדובר רק בנייד, אבל שלא נשכח שקיימת גם אופנה של שעונים חכמים בעלי שימוש זהה. איך זה עובד? פשוט מאוד: מזינים את פרטי האשראי לנייד באמצעות אפליקציה מתאימה שמקושרת לחשבון המש

מדיניות ה-FED

תמונה
עד כמה מעורב הבנק המרכזי של ארה"ב בשוק ההון? בתחילת מגפת הקורונה ובעיצומן של ירידות השווקים, הפד האמריקאי הכניס כמות נאה של כסף שבלמה את הנפילות, הרימה את השווקים וגרמה שוב לחזרת אמון הציבור, התייצבות ואפילו לשבירת שיאים חדשים. הכנסת כספים הכוונה להדפסות גדולות מאוד של כסף. אבל מישהו יצטרך לחזור לשלם את המחיר - האזרחים, ע"י מיסים... נזכר לרגע במשבר הפיננסי שהיה לפני פרוץ המגפה: משבר הדיור האמריקאי - הסאב פריים, אי שם ב-2008. אנשים רכשו בתים עם מימון מלא של משכנתא בלי יכולת לשלם אותה, הבנקים נאלצו לקחת מהם את הבתים בתמורה ומכרו אותם מהר ובזול יותר, וכך נוצר אפקט דומינו שגרר את שוק הדיור כלפי מטה ובסופו של דבר הבנקים הפסידו כספים רבים ופשוט פשטו רגל בזה אחר זה. ומתי זה נעצר? כאן הפד נכנס לתמונה. בהתחלה הפד הסתכל מהצד לראות מה קורה, והוא רואה עוד בנק פרטי נסגר, ועוד אחד, ועוד... לאנשים נעלם הכסף מהחשבון שלהם, החל משבר, בלגן! כשזה הגיע לבנק גדול שהיה רגע לפני קריסה, הפד הושיט יד לעזרה, נתן לבנק הלוואה ובכך למעשה הלאים אותו והציל את הכלכלה מהמשך קריסה צפוי. ולא רק את הבנקים הוא

רשימת המעקב שלי

תמונה
לכל משקיע ערך יש רשימת מעקב אחרי חברות נבחרות שהוא בוחן. כמשקיע ערך שמכוון להשקיע לטווח ארוך, עליו להיערך לדעיכות שיש בשוק ההון ולנפילות הפתאומיות שהשוק מייצר. לצורך כך הוא עוקב אחרי חברות שמעניינות אותו, שהוא מאמין בהן לאחר שנעשתה בדיקה מעמיקה וחקירה של כל הנתונים הפיננסיים והגורמים השייכים לסביבתן. לכל המשקיעים הגדולים יש רשימות כאלו, ואין מדובר ברשימת הקניות הנוכחית שבתיק ההשקעות אלא ברשימה של לפני הרכישה. רשימה של מניות שהיו מבעוד מועד לפני שהתווספו לפורטפוליו. המאפיינים של הרשימות הם די זהים, והם כוללים בעיקר את שם המניה, המחיר הנוכחי ומחיר השווי (מכאן השם שלנו: "מחיר ערך מניה"). מחיר השווי זהו המחיר שמשקיעי הערך מעריכים שהחברה שווה, לאחר כל המחקר שהם עשו. ברגע שיודעים מה השווי, מוסיפים אותו לרשימה לצד המחיר הנוכחי של המניה, וכך קל להשוות בין המחירים ולבדוק אם מדובר במחיר הוגן. אם עושים זאת באקסל, ניתן להוסיף חישוב אוטומטי שמחשב מה המרווח הקיים, כלומר מה אחוז ההנחה, ואפילו הערה שהגענו ליעד ביצוע הקניה המבוקש מבחינתנו. דברים נוספים שאפשר להוסיף לרשימה הם הציון הכללי של

אימפריית הסנייק

תמונה
שוק הטלפונים הסלולרים החל לצבור תאוצה בתחילת שנות התשעים. הרבה לפני עידן מסכי הטאצ', היו להם מכשירים יותר בסיסיים עם כפתורים ותצוגת LCD פשוטה (זוכרים את מנגו?!). הייתה חברה אחת שמאוד הצליחה באותה תקופה - נוקיה, עם המשחק סנייק הפופולרי שכבש את הקהל. בשנת 2002 נוקיה החלה לעשות שינוי מהפכני בעולם הטלפונים, השיקה טלפון חכם שהוא הכלאה של טלפון ושלט משחק. לאותו מכשיר קראו N-Gage. רבבות של אנשים עמדו בתור לחנויות מיד עם השקת המכשיר, יש כאלו שממש ישנו לילה לפני סמוך למתחם בשביל לתפוס מקום טוב בשורה. טירוף של ממש! המכירות היו הצלחה כבירה, נוקיה המשיכה ושיחררה דור נוסף של אותו מוצר. אך עם הזמן משהו קרה... ההתלהבות של האנשים קצת ירדה, המכירות האטו. עד שלבסוף נגמרה הסגה סופית בשנת 2007. באותם שנים חברת ענק אחרת החלה לפרוח, והשיקה מכשיר מהפכני משלה - האייפון של אפל. אותו קהל מעריצים הכתיר לעצמו את המלך החדש של עולם הטלפונים הסלולריים, ויש כאלה שעד היום שבויים בקיסמו של המוצר - נשארים נאמנים ורוכשים כל פעם מחדש את הדגם העדכני שמשתחרר. מאז ועד היום, נוקיה הספיקה קצת להישכח, במיוחד גם לאור התחרו

בחירת בית השקעות

תמונה
האפשרויות המוצעות היום למסחר עצמאי בשוק ההון הן: בנקים, בתי מסחר ישראלים, ברוקרז' חו"ל. לכל אחד מאיתנו יש חשבון בנק (אלא אם מחביאים את הכסף בבלטות - רק להיזהר מהבלאי בתנאי מזג אוויר קיצוניים!). ובעצם הדרך הכי קלה ואינטואיטיבית להשקיע היא דרך הבנק, אך זו גם הדרך היקרה ביותר. הבנקים לוקחים עמלות קניה ומכירה גבוהות באיזור 0.1% משווי העסקה, ובנוסף גם לוקחים דמי שמירה של עוד כך וכך אחוזים לרבעון משווי כל התיק! דבר הגורם לרווחים לבנק בעיקר... על מנת להוזיל את העלויות הללו, יש להתווכח ולהציק לפקידים החביבים, וגם לאחר מכן - בהנחה שהצלחתם, יש להיות עם יד על הדופק שתוקף ההטבה לא יפוג ואז נידרש לסגה נוספת כל פעם מחדש. לעומת הבנקים, בתי המסחר הישראלים מציעים עמלות קניה מכירה זולות מהבנקים, ללא דמי משמרת, אך עם תשלום חודשי קבוע של כ-20 שקלים, לעיתים מתקזז כנגד הפעולות בחשבון. יש לציין שגם הבנקים וגם בתי המסחר הישראלים כפופים לרשות שוק ההון ובאחריותם לטפל בכל מה שקשור לדיווח מס. ברוקרז' חו"ל מציע עמלות זולות אף יותר מבתי המסחר הישראלים, אך החיסרון המרכזי שלו הוא שאינו פתוח לזי

למשך כמה זמן נשקיע את הכסף שלנו?

תמונה
לפני קביעת הזמן, רצוי שנגדיר תחילה מה מטרת ההשקעה שלנו. האם אנחנו משקיעים בשביל להרוויח אחוזים בודדים בלבד, מחפשים השקעה לצורך הכנסה פסיבית, השקעה קצרה או ארוכת טווח. השקעה בשוק ההון נתפסת כמסוכנת בגלל התנודתיות הגבוהה ואי הודאות של מה יהיה מחר או בכל רגע נתון. אחת התצורות של משקיעים בשוק היא לצורך מסחר בלבד, כלומר כניסה קצרת טווח לצורך רווח מהיר - לרוב של אחוזים בודדים. פרק זמן השהייה בשוק הסוחרים הוא השקעה למשך חודשים בודדים, שבועות, ימים ואפילו שעות אחדות בלבד. כל ההצטרפות הזו היא למעשה רכיבה על גל התנועה של גרף המניה, מבלי שום אינטרס אמיתי להבין מהי החברה שמסתתרת מאחורי השם, מתוך האמונה שההייפ שיש כרגע על המניה ימשיך לתקופת הטווח הקצר שהגדיר הסוחר. דברים שיכולים לעזור לאמונה של סוחרים הם פרסום אחרון של דוחות טובים, כתבה פתאומית על פריצת דרך בפיתוח המוצר ועוד. יש סוחרים שפועלים גם הפוך למגמה ומרוויחים מירידת מחיר המניה, או במילים אחרות - שורט. ישנם גם שיודעים לתרגם את תנועת גרף המניה ולחזות את התנועה העתידית, כלומר - ניתוח טכני. כל אלו הן השקעות קצרות טווח. קיימים משקיעים שמחפשים

זיהוי הזדמנות השקעה

תמונה
פעם, בשנות השמונים, חברת המשקאות קוקה קולה החליטה שהיא משנה את המתכון הסודי שלה. הלקוחות לא אהבו את הטעם החדש, בלשון המעטה, והדבר התגלם בירדה אגרסיבית במחיר המניה. המון אנשים הפסיקו בבת אחת להאמין במשקה, מכרו את המניות שלהם, ומכרו... ומהצד השני היה בחור צנוע שאהב מאוד את הטעם המקורי והאמין שקוקה קולה תדע לתקן את הטעות שלה ותחזור לטעם הישן והטוב. הוא כל כך האמין בזה שהוא היה מוכן לרכוש בעצמו את המניות של אותם אנשים שמכרו. ועבר עוד קצת זמן, ועוד אנשים מכרו, הוא שוב קנה, וכך הלאה... אותו בחור הוא וורן באפט המפורסם, שזיהה את ההזדמנות והשקיע כל כך הרבה באותה תקופה, כך שהיום אחרי כ-35 שנה מאז, הוא מרוויח בזכות הדבידנדים הרבה יותר ממנכ"ל קוקה קולה עצמו! בזה מסתכם סיפור ההצלחה שלו - לקנות בזול כשכולם מוכרים בפאניקה, ולהחזיק במשך הרבה מאוד זמן. זו דוגמא מעולה לזיהוי הזדמנות השקעה. דוגמא נוספת היא בתחילת מגפת הקורונה, הבורסות קרסו תוך חודש ביותר מ-30%. מי שזיהה את ההזדמנות והיה מוכן עם מזומן בצד, גרף את הרווחים מלמטה והרוויח המון, כי למעשה שוק ההון עלה, הכפיל את עצמו מגובה התחתית וכבר היו

עתיד ברקשייר האת'וויי ביום שאחרי

תמונה
כידוע, מנכ"ל חברת ברקשייר האת'וויי הוא לא אחר ממשקיע העל הותיק וורן באפט. את ההשקעות הוא אומנם החל בגיל 13 והתחרט שזה היה כל כך מאוחר (הוא פספס את שנת לידתו 1930 של השפל הגדול), אך את החברה הוא ממנכ"ל אי שם משנת 1970 הרחוקה. אתם יכולים לעשות את החשבון לבד, אבל אגלה שהוא כבר נורא נורא מבוגר. מה יעלה בעתיד החברה ביום שאחרי? המניה תיפול? אולי זו הזדמנות? יצליחו לנהל את החברה מספיק טוב כמוהו? אולי ינהלו טוב יותר? אציין שלא מזמן וורן ביצע רכישה עצמית במניות החברה, דבר שיכול לרמוז על האמונה שלו בעתידה. במהלך ניהולו החברה הצליחה רבות, למעשה אם מסתכלים על הנתונים לאורך ההיסטוריה, החברה גדלה באופן עקבי בממוצע שנתי של 20%! וזה לא פחות ממדהים. באפט כמנכ"ל דוגל בשיטת השקעות ערך (אותה למד ישירות ממייסדה), ואיתו המשפט הידוע ש"כסף זה מה שאתה קונה, ערך זה מה שאתה מקבל". הוא מאמין ברכישת עסקים מוצלחים, פשוטים להבנה ושלא דורשים ידע גדול מידי בשביל להבין איך העסק עובד. חברו הטוב של וורן הוא ביל ג'יטס, מייסד מיקרוסופט. באחת השיחות שלהם שאל ביל את וורן למה הוא לא השקיע מ

חישוב הערכת שווי חברה

תמונה
קיימות מספר שיטות לחישוב הערכת שווי חברה, כאשר רובן מתבססות על שיטת DCF שהיא היוון תזרים המזומנים מהעתיד להווה, על סמך ביצועי העבר. בפוסט זה אסתמך על השיטה של פיל טאון, כותב הספר רב המכר "חוק מספר אחד". אגיש בצורה פרקטית את הכלים לחישוב, אשר למעשה מתבססים על יסודות השיטה של השקעות הערך, אותה ייסד אבי המתודיקה בנג'מין גראהם מלפני כ-100 שנה, ואותה מיישם ביסודיות והצלחה רבה תלמידו המצטיין וורן באפט מזה עשרות שנים ועד היום. דבר ראשון עלינו לוודא שמדובר בחברה רווחית, כלומר שהנתון השנתי של EPS הוא חיובי. דבר שני, עלינו לבחון מה היו ביצועי החברה בעבר, מה הייתה הגדילה משנה לשנה עבור מספר פרמטרים מהדוחות הכספיים של העסק. לפי אותה גדילה, נוכל להעריך מה יהיה אחוז הגדילה בעתיד - נקרא לו R לצורך הדוגמא. דבר שלישי נעריך מהו מכפיל הרווח PE העתידי שצפוי להיות. נסתכל על גרף מכפילי הרווח לאורך ההיסטוריה של החברה, וניקח ערך נומינלי, כלומר את הערך הממוצע, מתוך ההנחה שהחברה תשמור על אותה יציבות של יחס בין המחיר לרווח. דבר רביעי ואחרון, נצטרך לתכנן לכמה שנים Y אנו שואפים להשקיע בשביל שישמרו

ספליט במחיר המניה

תמונה
ספליט זה פיצול, וכאשר מדברים על מניות מדובר על פיצול המחיר - בדר"כ לחצי מהמחיר הקיים. לספליט אין שום משמעות פיננסיית, לא על ביצועי החברה ולא על שום דבר כלכלי אחר. כל מה שנעשה בפיצול הוא חלוקה מחדש של כמות המניות, הגדלתן, ולמעשה יצירת חצאי מניות כמניות חדשות בעלות ערך נמוך יותר מפעם, לפי אותו יחס חלוקה. דוגמא מספרית לספליט: לפני הפיצול מחיר מניה מסויימת הוא 800$ ויש סה"כ 1 מיליון מניות כאלו בשוק. אחרי הפיצול מחיר המניה ירד ל-400$ וכעת יש 2 מיליון מניות בשוק. הספליט נועד למנוע מהמחיר הנוכחי להיות גבוה מידי, ובכך מאפשר גם למשקיעים קטנים יותר לקנות את המניה. דוגמאות לפיצולים מהשנה האחרונה הן מניות אפל וטסלה. בשנה החולפת ראינו התעניינות מוגברת בספליטים מצד אלפי משקיעים חדשים שהצטרפו לשוק, אשר קפצו על אותם פיצולים והרימו את המחיר שוב כלפי מעלה מיד לאחר מכן. זו תופעה מדאיגה שמעידה על חוסר ידע בבורסה, דבר שיכול לרמז לנו על כמות הכסף הטיפש שעוטף את השוק, וכדאי מאוד לפקוח עיניים ולהמשיך לעקוב על המתרחש! פוסט קודם: נדל"ן או שוק ההון? ההשקעה הטובה יותר עבורי מוזמנים לעקוב א