פוסטי דעה על כלכלה, השקעות, ומה שביניהם.
*כל האמור בבלוג אינו מהווה המלצה ו/או ייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה שימוש בדברים עושה זאת על דעתו בלבד ואחריותו בלבד*
רוברט קיוסאקי אוהב ביטקוין!
קבל קישור
Facebook
Twitter
Pinterest
אימייל
אפליקציות אחרות
-
רוברט קיוסאקי, מחבר הספר המפורסם אבא עשיר אבא עני ששינה את צורת החשיבה של אנשים רבים, מספר בהרחבה על כמה שהוא אוהב את מטבעות הקריפטו ואפילו מרמז על הזדמנות קרובה.
לטענתו, החזקה של ביטקוין היא בדיוק כמו החזקה של זהב וכסף.
הוא מנמק שהוא לא סומך על הפד שמדפיס דולרים בלי הפסקה ומפחית מערך המטבע, ולכן חייבים לגדר סיכונים על ידי רכישה של משאבים טבעיים כמו זהב וכסף, ובינהם גם מטבעות הקריפטו כמו ביטקוין, אתריום ועוד.
רוברט מסביר שבעולם ההשקעות קיימים 3 סוגים של אנשים: משקיעים, סוחרים וספקולטורים.
משקיעים הם אלו שמחזיקים לאורך הרבה זמן בהנחה שהערך יעלה עם השנים, סוחרים מחזיקים לטווח קצר יחסית לצורך רווח מהיר, וספקולטורים הם אלו שמהמרים שמרווחים רק לפי המזל בלבד.
חלק מאותם ספוקלטורים הם אלו שקנו במקרה את הביטקוין כשהיה שווה דולר בודד ונהפכו למיליונרים, שעכשיו פוחדים ומוכרים כשהמחיר שלו יורד פתאום.
הוא לעומתם רואה בביטקוין כהשקעה לטווח ארוך ויש לראות בירידות האחרונות כהזדמנות רכישה.
אגב, מהצד השני של עולם ההשקעות קיימת דעתם של צמד משקיעי הערך וורן באפט ושותפו צ'רלי מנגר שמתעבים את המטבע ורואים בו כחסר ערך...
צפו בדברים של רוברט קיוסאקי והתרשמו בעצמכם:
שוק ההון נותן לנו את האפשרות לייצר רווחים בנוסף לעבודה הרגילה היום יומית שלנו, בצורה חוקית ונגישה (בין אם זה דרך חשבון הבנק או בית השקעות), ולמעשה מאפשר לנו סיכוי להכנסה פסיבית ויציאה ממירוץ העכברים. השקעה בשוק ההון מתכנסת בעיקר לשתי הדרכים הבאות: קניית מדדים או מניות, בשאיפה למכור אותן בהמשך במחיר גבוה יותר מאשר קנינו. כאשר אנו מדברים על מניות, בעצם מדובר על בחירה ספציפית בחברה ציבורית שמונפקת בבורסה, אשר משקפת את הדוחות והתחזית שלה כלפי המשקיעים, בניסיון למשוך קונים שיצטרפו אליה ויטפסו ביחד איתה להצלחה הצפויה בעתיד, ולבסוף יצירת רווחים משותפים וקצירת הפירות. לעומת זאת, כאשר קונים מדד (ETF) מדובר על קניית קרן/תעודת סל שהיא אוסף של מניות ופיזור גדול יותר של ההשקעה. חשוב להבהיר - כמו שניתן להרוויח בשוק ההון, ניתן גם להפסיד, ויש סיכון גבוה בכל סוג השקעה שנבחר, בין אם זה מניות או מדדים. באופן כללי, כאשר בוחרים מניה מסוימת מדובר על סיכון גבוה יותר מאשר בחירה של מדד מסוים, וזאת משום ששמים את כל הביצים בסל אחד ותיתכן האפשרות שהבחירה שלנו שגויה, כלומר שיכול להיות שהמניה הזו לא תעלה ל
אמש נפטר יד ימינו הותיק של וורן באפט ואחד המשקיעים הגדולים בהיסטוריה, צ'ארלי מנגר, בגיל מופלג של 99 (וחודש אחד בלבד לפני גיל 100). מנגר החל את דרכו כעורך דין, אך מהר מאוד פנה לעולם העסקים וההשקעות בשוק ההון. בהמשך הדרך הוא חבר לבאפט וניהל ביחד איתו במשך עשרות שנים את חברת ברקשייר האת'ווי, עזר להפוך אותה מחברת טקסטיל כושלת לאימפריית מזומנים משגשגת, בעיקר בזכות חוכמתו הרבה של מנגר שאף שינה את תפיסת ההשקעות של באפט מהשקעה בחברות על סף גסיסה במחיר מוזל להשקעה בחברות טובות במחיר הוגן. במקביל לשותפות עם וורן, צ'ארלי היה גם משקיע מבריק וניהל שותפויות השקעות בעצמו אשר הניבו רווחים של יותר מ-20% בשנה. הוא תמיד טען שסוד ההשקעה הוא בלחכות ולא דרך מסחר אינטנסיבי. כלומר, דרושה סבלנות עד שמגיעה הזדמנות השקעה, וברגע שהיא מגיעה - לקנות עם ארגזים! ואחר כך, לשבת ולא לעשות הרבה חוץ מלתת לכוח השוק לעשות את שלו. באחד מהראיונות לרשת BBC מנגר גילה לנו במשפט קצר את המאפיינים שלו בבחירת מניות: לבחור בדברים שניתן להבין, עם יתרון תחרותי, הנהלה הגונה עם צוות מוכשר, וכמובן שהמניה תהיה במחיר הגיוני
האם שוק ההון עומד להתפוצץ - זו באמת שאלה מצוינת. וגם לאיזה כיוון להתפוצץ? מעלה או מטה? באמת שהכל אפשרי והתשובה אינה ידועה... אתמול 14/6/23 הפד הפסיק לראשונה את קצב העלאת הריבית האגרסיבית שהייתה במהלך השנה ורבעון האחרונים. הפסקת העלאות הריבית זה טוב לשוק, אבל הפד גם צינן את השמחה ואמר שהוא צופה עוד 2 העלאות בהמשך השנה - פחות טוב לשוק. עד לפני לא מעט זמן היינו רגילים לעידן ריבית אפס, עידן האשראי הזול, צמיחה בשווקים, שפע ורק טוב. אבל הנה התחלנו תקופה חדשה, תקופה של ריבית גבוהה, אינפלציה, יוקר מחייה והכבדה על הכיס הכלכלי של כל אחד מאיתנו. השאלה היא האם עם הפסקת העלאות סיימנו למעשה את התקופה החדשה הזו והנה אנחנו חוזרים אחורה לעידן עם ריבית נמוכה יותר? אולי אפשר להוריד את הריבית. מנקודת המבט שלי - הפד במלכוד. מצד אחד הוא רוצה לעצור את האינפלציה, אז הוא צריך להעלות ריבית. ואכן נראה שהוא מצליח במשימה שלו לשמור על היציבות הפיננסית והאינפלציה לאט לאט יורדת. מצד שני יש הרבה חוב והריבית הגבוהה מקשה על ההחזרים של האנשים (הלוואות/משכנתאות שצמודות לריבית מתייקרות וגדלות). כלומר האינפלציה &qu
תגובות
הוסף רשומת תגובה